שינוי סדרי עולם בלב המזרח התיכון: בתחילת חודש מרץ 2026, יצאו ישראל וארה"ב למבצע צבאי משותף ורחב היקף בשטח איראן, המכונה "שאגת הארי". מכת הפתיחה של המבצע נחשבת למוצלחת במיוחד, וכללה פגיעות משמעותיות בצבא ובשלטון האיראני,
אירועים אלו יצרו בבת אחת מציאות גיאופוליטית חדשה, המעוררת תקווה ליציבות אזורית וצמיחה כלכלית חסרת תקדים.
שוק ההון הישראלי הגיב בחיוב למהלך הפתיחה המוצלח, מתוך ציפייה כי המערכה תוביל להסרת האיום האיראני ולשדרוג דירוג האשראי של ישראל בטווח הארוך. עם זאת, המסחר בימים האחרונים מאופיין בתנודתיות רבה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד,
בחלוקה סקטוריאלית, ניתן לראות מגמות מעורבות:
- בולטים לחיוב: מדדי הביטוח והתקשורת לצד עליות במדד ת"א-מניב חו"ל.
- בולטים לשלילה: מדד הבנקים רשם ומדד הבנייה איבדו גובה.
בשוק האג"ח נרשמה מגמה חיובית עקבית, הן באג"ח הקונצרניות והן בממשלתיות.
במישור הבינלאומי, מוקד תשומת הלב מופנה לשוקי האנרגיה. איראן מחזיקה ביכולת לשבש את אספקת הנפט העולמית דרך מיצרי הורמוז, בהם עוברת כ-20% מהאספקה העולמית. קיים חשש כבד משימוש איראני ב"נשק הנפט" או פגיעה בתשתיות אנרגיה במדינות המפרץ. נכון ל-5 במרץ, מחירי הנפט רשמו עלייה נוספת של כ-3%.
למרות זאת, בשלב זה אין פאניקה גלובלית בשווקים. ארה"ב נראית ערוכה לנטרול איומים על נתיבי השיט, וארגון אופ"ק הודיע על הגדלת תפוקת הנפט החל מאפריל כדי למתן את עליית המחירים. למרות שבטווח הקצר מחירי הנפט עלו, הצפי הוא שמחיר הנפט ירד לרמת מחירים של לפני המלחמה.
S&P 500 וסקטור הטכנולוגיה: השווקים בעולם מתמודדים עם אתגרים נוספים במקביל למלחמה. מניות הטכנולוגיה בעולם מציגות ביצועי חסר משמעותיים אל מול שאר השוק באחת מפתיחות השנה הגרועות בהיסטוריה, המזכירה את תקופת בועת הדוט-קום בשנת 2000.
מצב המשק הישראלי: נתוני פתיחה וחוסן השקל המשק הישראלי נכנס למערכה זו מנקודת פתיחה יציבה:
הייטק: יצוא שירותי ההייטק שבר שיאים חדשים בסוף 2025 והגיע לשיא חודשי דולרי, מה שמהווה עוגן משמעותי התומך בחוסנו של השקל.
מט"ח: למרות המלחמה, השקל מפגין חוסן יחסי ונסחר סביב רמות של 3.08 ש"ח לדולר.
שוק העבודה: ערב המלחמה, שיעור האבטלה עמד על רמה נמוכה מאוד של 3.1%. עם זאת, גיוס המילואים הנרחב צפוי להוביל לירידה זמנית בשיעור ההשתתפות בעבודה בנתוני מרץ.
המדיניות המוניטרית: ריבית ואינפלציה שאלת הריבית נותרת מורכבת. בנק ישראל בחר להותיר את הריבית ללא שינוי בסוף פברואר בשל העלייה בסיכון הגיאופוליטי, למרות נתוני אינפלציה מעודדים. המלחמה הנוכחית יוצרת לחצי אינפלציה חדשים מצד ההיצע, הנובעים משיבושים בשרשרת האספקה העולמית ועליית מחירי האנרגיה.
מנגד, אם המבצע יסתיים בניצחון ברור ומהיר, פרמיית הסיכון של ישראל תרד משמעותית, מה שיאפשר לבנק ישראל להאיץ את תהליך הורדת הריבית כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלית.
בארה"ב, נתוני אינפלציה גבוהים מהצפי מחזקים את ההערכה כי הפדרל ריזרב יותיר את הריבית ללא שינוי בתקופה הקרובה.
תקציב המדינה והגירעון המלחמה פרצה בטרם אושר תקציב המדינה ל-2026, מה שמחייב התנהלות לפי "תקציב המשכי" (1/12). מצב זה מהווה גורם מרסן להוצאות בטווח הקצר, אך הממשלה תידרש להגיש בקרוב טיוטת תקציב מעודכנת המשקפת את עלויות המלחמה. העלייה בגירעון נתפסת כרגע כאירוע זמני, כל עוד המערכה מוגבלת בזמן.
סיכום והמלצות למשקיעים המערכה באיראן היא אירוע בעל עצימות גבוהה ומשמעות היסטורית. בעוד שהטווח הקצר מאופיין בחוסר ודאות ועלויות גבוהות, האופק העתידי נראה חיובי. המשקיעים מתחילים לתמחר תרחיש של דעיכת הלחימה ומפנים מבט אל שלב ההתאוששות וה"יום שאחרי".
המסר העיקרי הוא שמירה על שיקול דעת והימנעות משינויים חדים בתיק הנכסים מתוך לחץ. מוצרי ההשקעה בנויים להתמודד עם תרחישים כאלו באמצעות פיזור רחב ואיזון סיכונים. בטווח הארוך, הסרת האיום האיראני עשויה להיות הקטליזטור לצמיחה כלכלית מואצת ולשגשוג של סקטורים מקומיים, ובראשם סקטור הנדל"ן הרגיש לריבית.
המידע בסקירה זו מבוסס על נתונים ופרסומים גלויים של גופים פיננסיים נכון למרץ 2026 ואינו מהווה המלצה או הצעה לביצוע פעולות כלשהן.
